שליטה בחושים הוא התרגול הרוחני הגבוה ביותר

נאומו של סאי באבא במאי 2002

כל השמות והצורות אינן אלא התגלמויות הישות העליונה המוגשמת בשלום ובטוב המוחלט; הוא הקיום-ידע-אושר המוחלטים והבלתי נחצים; הוא האמת, הטוב, היופי. (פסוק בסנסקריט)

התגלמויות האהבה.

האדם עושה מאמצים קדחתניים כדי להגיע לאושר: הוא קורא בכתבי הקודש. מבקר אצל נשמות אצילות, עט  על דרכים רוחניות ומחפש בעולם בכל מקום אפשרי, כדי למצוא את האושר המיוחל. אך הוא נכשל במאמציו. גם בודהה השתדל מאד, ומאמציו למצוא את מקור האושר , היו דומים, עד שגילה כי האושר נמצא כל הזמן בתוכו,ולא בעולם שמחוצה לו.  הוא הבין כי הוא עצמו  התגלמות האושר העליון. ואילו האושר החולף המגיע דרך החושים, כלל איננו אמיתי.

 אושר עליון הוא תוצאה של שליטה בחושים.

אלוהים נוכח ביקום כולו בצורת קיום-ידע-אושר עליון. חמשת היסודות : אדמה, מים, אש, אוויר ואתר הם התגלמויותיו של אלוהים, הנוכח בבריאה כולה כאמת, טוב ויופי. על כן כל אדם מגלם בנוכחותו קיום-ידע-אושר עליון. אלוהים נוכח כצליל, כמגע, כצורה, כטעם וכריח ביסודות: אתר, אוויר, אש, מים, ואדמה, כל אחד בתורו. כיוון שהוא מתפשט בכל אחד מהיסודות ובבריאה כולה, כך גם העולם כולו מתרחב על ידו. הוא נוכח בכל. אין מקום בעולם בו אלוהים אינו נוכח: אלוהים ממלא כל דבר בידיים, ברגליים, בעיניים, בראשים, בפיות ובאוזניים והיקום כולו מתרחב על ידו.  

אם אלוהים נוכח בכל, מדוע בכל זאת שואלים אנשים: למה אין אנו יכולים לראותו?  מימי האוקיינוס משקפים את השמש שעליהם. אך כאשר מופרע השקט שלהם, נפגעת השתקפותה של השמש. באופן דומה, אלוהים נמצא בכל אדם,אך האדם אינו מסוגל לראותו כי מוחו מופרע . מוח נרעש לא יציב והססן לעולם לא יוכל לשקף את אלוהים.  מוח מוטרד כזה גורם לבלבול ולדכאון. כפי שאמר ארג'ונה: "הו, קרישנה, המוח חסר מנוח,  סוער עיקש ורב עוצמה". המוח הפכפך מאוד, חסר יכולת החלטה ואינו יציב.

כל התרגולים אותם מבצע האדם מטרתם לייצב את המוח. אין כל תועלת בתרגולי יוגה, ג'אפה ואחרים אם המוח אינו יציב.  ברגע בו תצליחו לשלוט בחושים תוכלו לחוות את אלוהים.  הוא אינו רחוק  מכם. הוא נמצא בתוככם, תחתכם, מעליכם, ובכל אשר סובב אתכם.  למעשה , אלוהים שוכן בפנימיותו של כל אדם. אך בכל זאת לא מסוגל האדם לראותו.  מהי הסיבה לכך?- רצונותיו הגחמניים  וחסרי הגבולות מונעים בעדו מלראות את אלוהים. תשוקות אלה, הן סיבת הסיבות להפרעה הקיימת בו. שליטה בחושים והצבת תקרת-גבול לרצונותיו יעזרו לאדם לראות אלוהים בכל הסובב אותו ולחוות אושר עליון.  על כן, עלינו לפקח על הרצונות שלנו. אל לנו לדאוג בגלל דיבור רע שהזולת מתמכר לו, כמו, גם, לא להתרשם ולהיות מושפעים מדברי-סרה ובקורת. 

להגיע אל מצב העל  נטול התשוקות, כמו בודהה.

בודהה ביקש לשלוט בחושיו. הוא החליט בראש ובראשונה להשיג ראיה נכונה. כיום האדם אינו מסוגל לשלוט בראיתו בגלל הפכפכות מוחו. קולנוע, ווידאו, טלביזיה, וכדומה... הרעילו את מוחו והוא לא מסוגל לראות את הטוב ולא לשמוע את הטוב.  האדם הוא הסיבה לחוסר המנוחה של עצמו. בודהה, מלבד ראיה נכונה, הדגיש את הצורך בהקשבה נכונה, בדבור נכון, ברגש נכון ובחשיבה נכונה.  מפאת חסרונם, מאפשרת האנושות לשטניות ולחייתיות לבוא לידי ביטויי בקלות רבה. תכונות חייתיות גוברות בעוצמה באדם. לחיות יש עונה וסיבה, לאדם אין. האדם , כיום, הפך לגרוע יותר מהחיה.  תכונות אנושיות כמו חמלה, טוב לב, אהבה, ואיפוק נעדרים ממנו. עליו להשתחרר מכל חשיבה שלילית שהיא הסיבה לדאגותיו. לשם כך עליו להתמיד בתרגול ולחזק אותו. האדם מסוגל לשלוט במוחו ולהשיג שלום בעזרת הקפדה על התרגול. רק כאשר המוח שליו באות מחשבות אצילות. שלוט במוח והיה למוח השליט. לצערנו, במקום השליטה במוח הפך האדם לעבד לחושיו. זו הסיבה העיקרית לאי יציבותו. ויותר מכך, יש לו זיקת –תלות, התקשרות. זו הסיבה בגללה הוא נרעש בקלות ומוטרד כאשר אנשים מוצאים בו דופי. לשם מה הוא דואג לגופו, אם זה אינו יותר מאשר בועות מים? עליך לסלק ממך התקשרות זו לגוף.

אדם השואף לעמדה גבוהה בעירו ואחר-כך, לגבוהה יותר באזורו ולאחריה לזו של מדינתו, איזו תועלת יפיק  מעמדות גבוהות אלה אם יש לו רק רצונות שליליים? האדם לא צריך לתת  מקום לתשוקות ולמחשבות שליליות. כל המגיב, נשקף ומהדהד מהן גם הוא שלילי. רצון שלילי גורם למחשבה חוטאת.  בודהה פיתח ראיה טהורה, יציבה, קדושה, נטולת אני. הוא הקריב קורבן גדול כשוויתר על כל נוחות ארצית, על משפחתו ואפילו על בנו הרך. ואז, בהדרגה, הקטין את  ההצמדות לגופו עד שלבסוף ניתק מהן כליל. כך הוא השיג את מצב התודעה חסר הרצון.

התקשרויות לגוף הן הסיבה לאשלית האדם.

זו שגיאה מצידנו לזהות עצמנו עם גופנו. כאשר אנו אומרים, זה גופנו, זה מוחנו, זהו הבודהי שלי, זו האנטאקאראנה שלי, פירושו, כי אנו מפרידים עצמנו מהמוח, מהגוף, מהבודהי וכו...זו אשליה (בהראמה)  לחשוב כי אנו הגוף. כאשר אנו מטפחים את הבהראמה, אנו מרחיקים עצמנו מברהאמה (אלוהים).

ככל שנוסיף לשחרר עצמנו מאשליה זו, נתקרב אל בראהמה. בודהה התקרב אל מדריכים רוחניים רבים (גורו), והקשיב אל ההוראה שלהם.  הוא למד טקסים קדושים, הוא הבין כי בזבז זמנו לריק בתרגולים חסרי ערך.

תלמידים של היום, נוסעים לחו"ל ללימודים גבוהים, מבזבזים הרבה מאד כסף. שגעון נהירה זה אל ארצות-חוץ הוא טפשות גמורה. גם ההורים מעודדים את ילדיהם לנסוע לחו"ל לסיפוק תשוקותיהם. הם חשים גאווה כי ילדיהם הפליגו לארצות זרות. למעשה הם מפנקים את ילדיהם. מוטב לעבוד קשה בארצך שלך, מאשר לנוע כקבצן באדמה זרה, רק כדי להרוויח כסף. מה מרוויחים בני האדם שם? במקום זה השאר בארצך והרווח מידה טובה. שאיפות ללא גבול הן הסיבה לשגעון זה של נסיעה לארצות זרות על מנת להרוויח כסף.

לאורך העשורים האחרונים, הזמינו אותי אנשים מארצות רבות לבוא לבקר בארצם. אך אינני חפץ ללכת לשום מקום. הם אומרים: " סוואמי, בוא אל ארצי." אבל מה היא ארצך? אינך שייך לשום ארץ מסויימת. דבר אינו קבוע. גופכם, עצמו אינו קבוע. אך את הגוף צריך לתחזק. בשום פנים ואופן לא צריכה להיות זיקת-תלות בגוף (התקשרות לגוף) המובילה למעגל אינסופי של לידה ומוות.על כן אמר אדי סאנקארה: "נלכדתי במעגל זה של לידה ומוות ; שוב  ושוב אני שבוי בצער וביסורי שהייה ברחם האם. קשה כל כך לחצות את אוקיינוס החיים הארציים. הו אדון! קח אותי דרך מימיו הרבים והענק לי חירות."

החיים הארציים מלאים בצער וסבל. אדון קרישנה אמר: "כיוון שהעולם זמני  ומלא בסבל, חשוב עלי תמיד.":מאחר והגית לידה אנושית, היה מלא סיפוק בחיים.

עליך לרצות לללכת בדרך האצילה. אל לך להיות מושפע משבחים. עליך להתעלות מעל לשבחים ולגנאי. טפח שלום. היכן הוא השלום? אי אפשר לקנות אותו בשוק. שלום (peace) נמצא בתוכך. מחוצה לך תמצא אך ורק חלקים (peaces). למעשה, הכל נמצא בתוכך.

אתה הוא התגלמות של שלום.

אתה הוא התגלמות  של אמת.

אתה הוא התגלמות של אהבה.

אתה הוא התגלמותו של אלוהים.

כמה חבל שהאדם נע ונד בחיפושיו אחר אושר , והוא מתעלם מהאלוהות הקיימת בתוכו! זו תוצאה של חטאים במשך תקופות חיים רבות. מדוע אתה רוצה לחטוא בחיים החומריים הנמצאים מחוצה לך? טוב יותר שתמקד את מבטך פנימה. שם תמצא את האושר העליון. אושר עליון הוא הרכוש שלך. אתה לא יכול לחיות בלעדיו, אף לא לרגע.

אושר עליון הוא טבעך האמיתי.

קורבנו העליון של בודהה. 

התגלמויות האהבה.

בודהה לא היה אדם רגיל. הוא נולד למשפחת מלוכה וגדל בתוך נוחות של נסיכים. אך הוא וויתר על הכל בין לילה. הוא ביצע הקרבה עליונה. אלמוות לא מושג דרך פעולה , צאצאים או עושר. אלא ע"י הקרבה עצמית. בודהה התחקה אחר צווי הוודות. לא היתה לו כל התקשרות. על כן הוא יכל לנתק עצמו מידידים וקרובי משפחה. אביו סבל כי היתה לו התקשרות.

בודהה עשה דרך ארוכה וגדולה. הוא המשיך את תרגולי האיפוק וההסתפקות במועט שלו. יום אחד ביקשה אשה לתת לו אוכל לאכול, בודהה השיב: "זה אינו המזון שאני רוצה. אני רוצה את מזון החוכמה."

יום אחד הוא ראה אכר זורע תבואה. בודהה פנה אליו ושאל: היכן חלקי בצדקה? והאכר אמר לו: "הו, נזיר עצלן! מדוע שאתן לך צדקה? אני מעניק אוכל לאלה העובדים קשה. וגם אני עובד קשה. אני מעבד את האדמה. אני זורע את הזרעים, מנכש עשבים שוטים , משקה את השדות, אך אתה אינך עושה דבר. האכר חשב שהוא עובד קשה. ובודהה השיב: "אני מטפח את אדמת הלב, משקה אותו באהבה, אני מסלק עשבים שוטים של נטיות רעות, אני קוצר את תבואת החוכמה ואני מקבל את פירות האושר העליון". קיימים סיפורים רבים המיוחסים לחיי בודהה. למעשה אלה הם לא רק ספורים אלא התנסויותיו האישיות. הוא הקריב הקרבה ענקית בגיל צעיר. השמחה שאתה מניב מהקרבת עצמך לאל אינה ניתנת למדידה. חוו את שמחת ההקרבה.

השמחה שאתם מפיקים משירת באג'אנס ומביצוע עבודות קודש היא זמנית. אך תפיקו הנאה נצחית כאשר תחוו את מנטרת ה-סוהאם.  סוהאם ידוע גם כהאמסה גאיאטרי. "סו" פירושו "זה"(אלוהים). "האם" פירושו "אני הוא". עליך להתנסות בו עם כל נשימה. כאשר אתה נושם אותו,  אתה מקשיב אל הצליל "סו" ותוך נשיפה אתה שומע את הצליל "האם". השגח על נשימתך בזהירות , והיה זהיר בהגשמת "סוהאם" בכל נשימה.

למילה "היה זהיר" (Watch) יש מסר חשוב להעביר.

W- היה זהיר במילותיך -    Watch your words

A –היה זהיר בפעולותיך -   Watch your actions

T -  היה זהיר במחשבותיך -       Watch your thoughts

C -  היה זהיר עם אופיך -    Watch your character

H -  היה זהיר עם לבך -      Watch your heart

את ה"היה זהיר" אולי תפר ביום זה או אחר. אך "היה זהיר" זה,הוא בלתי שביר.  על כן, היה בו. ראה אם אתה מדבר טוב או רע. השגח לא לנצל לרעה אחרים ולכבד אותם אסור לך להשתמש בלשונך כדי לנצל לרעה את זולתך.  ניצול לרעה את הזולת הוא  חטא.  אל תתן ללשונך לפנק עצמך בדברים כאלה. אינך יכול לברוח מתוצאות פעולותיך החוטאות. לכל דבר קיימת תגובה, השתקפות והדהוד והוא חוזר אליך בצורה זו או אחרת. על כן, תרגל משמעת על לשונך.

בודהה התבונן במונאם (השקט) ונעשה שקט. כל פעולה קדושה היא בעלת אופני גמול מגוונים.  ע"י השתיקה, בודהה התחיל לחוות סוהאם בתוכו. אתה עשוי לשיר את שמות ראמה, קרישנה, גובינדה, בודהה, וסאי, כדי לייצב את המיינד (השכל, המחשבה, ההכרה)  שלך. ברגע שהמיינד הופך ליציב אינך זקוק לשירה. ברגע שמילים מתמעטות , הפעילות והגחמות  של המיינד גם הן פוחתות. כשם שמילים מתרבות , קפריזות המיינד גם הן גוברות.  בטלו את המיינד ע"י השתתקות. על כל פנים , קל יותר לומר מאשר לעשות. האדם עשוי למות אך המינד שלו לא ימות. המינד נעלם כאשר מילים מתרוקנות ונעלמות ממנו. התבוננות במונאם, (שקט), היא דרך אחת להשקיט את המינד ולכן הקדמונים תרגלו מונאם. אסור לנו להרשות למינד ללכת לאן שמתחשק לו ולעשות ככל העולה על רוחו. אל לנו לשים לצחוק , לפגוע, ולשנוא אחרים. אם אתה  פוגע באדם כלשהו , אתה עצמך תיפגע הרבה יותר. אתה עשוי להתגאות בכך שניצלת מישהו לרעה. אך ביום מן הימים יבוא מי שינצל אותך לרעה. החטא שאתה חוטא היום, יביא עליך עונש גדול יותר בעתיד.

התגלמויות האהבה.

אנחנו בחרנו להוולד בלידה אנושית. מה אנחנו צריכים לעשות עם זה שנולדנו כבני אדם? האם נשתמש בלידה האנושית כדי להרוויח עושר? לא ולא. עלינו להרוויח את עושר (שפע) המידות הטובות. תלמידים מודרניים מתעניינים בלהשיג עושר, כוח וחברות אך לא מידות טובות. מה התועלת שצומחת מכך אם אתה חי את  חייך ולא רוכש מידות טובות?

"למרות חינוכו וחוכמתו, אדם טיפש לא ידע את עצמו האמיתי ואדם בעל מינד מרושע לא יוותר על תכונותיו הרעות. חינוך מודרני מוביל לווכחנות בלבד ולא לחכמה מלאה. מהי התועלת ברכישת חינוך ארצי אם הוא אינו מוביל אל הנצחיות. רכש את הידע שיהפוך אותך לנצחי". (שיר טלוגי).

הגוף הוא זמני כמו בועות המים. הגוף בא והולך כפי שבועות המים באות והולכות.

"הגוף הוא מחסן של זוהמה, ומועד למחלות; הוא אינו יכול לאוקיינוס הסאמסארה.

הו, מינד, אל תדור באשליה כי הגוף נצחי; רוץ ותפוס מיד מחסה לרגלי הלוטוס האלוהי."

(שיר בשפת הטלוגו).

ראשית כל, עלינו לפתח את רוח ההתמסרות. בצע את כל מעשיך ברוח המסירות לאלוהים כמי שמגיש לו אותם ואז כל פעולה תהפוך לאלוהית.  זו הוראתו של  בודהה. בעולם זה חמשת החושים של האדם נושאים למענו תפקיד חשוב ביותר. בודהה מקדיש חשיבות רבה לשליטה בם.  כדי לשלוט במינד עלינו לשלוט בחמשת החושים. רק אז נוכל לשקף את אלוהים. כל דבר יוכל להיות מושג ע"י האהבה לבדה. אהבה היא אלוהים, חיו באהבה. אנו יכולים להבין רוחניות  רק ע"י כך שנבין אהבה. ועל כן אמרתי תמיד:

" התחל את היום באהבה,

מלא את היום באהבה

בלה את היום באהבה,

סיים את היום באהבה

זו היא הדרך לאלוהים".

כל דבר אפשרי בכח האהבה. האהבה היא הכל בעולם. העולם לא יכול להתקיים ללא אהבה. אל תפרנסו תשוקות רעות. הן תבאנה אותכם להרס. אלה שיש להם תשוקות רעות לא יוכלו להביא עצמם למות  בשלום. עלינו להחזיק במינד שלנו שיהיה שליו וקדוש. אנו יכולים להשיג שלווה רק ע"י אהבת אלוהים.

התגלמויות האהבה.

אתם יכולים להגיע לכאן ממקומות רחוקים, לשמוע על קשיים רבים ואי נוחות בצורות שונות. חיו חיים מלאי שלווה ואושר עליון. יתכן שתהיינה לכם בעיות, אך אסור לכם לתת לבעיות לגבור עליכם ולשלוט בכם.  אתם יכולים  להשיג שלום רק כאשר תתעלמו  מהם.  שירו את הדרו של  אלוהים באהבה. אין זה מספיק שאתם מתפללים לאלוהים. עליכם לחשוב שאתם אלוהים. אמרו בהזדהות גמורה "אני הוא אלוהים" ותתבוננו בזה תמיד .

גם בודהה הכריז שהאדם הוא אלוהי. אלוהים תמיד בתוכך, עימך, סביבך, מתחתך, ומעליך. ראה, למשל, את המילה "אלוהים" – "GOD".  אם אתה מתחיל באות G אתה אלוהים –GOD) ) . אבל אם אתה מתחיל באות  D , היא הופכת לכלב- ( DOG ). כל דבר בעולם הוא אלוהי. על כן, טפח את רגש האחדות עם אלוהים.

הגוף הוא מקדשו של  אלוהים.

באתם הנה מאזורים שונים בעולם. אני מברך את כולכם, שתחזרו הביתה בריאים וטובי לב, מלאים בשלום ובאושר עליון. טפחו את האמונה שהכל קורה ע"י רצונו של אלוהים. בודהה ניסה דרכים שונות לסאדהאנה. הוא למד טקסטים  מקודשים, אך אף ספרות לא הצליחה להבהיר את טבע חמשת החושים. הוא הגיע מיד אל המסקנה שאין סדהאנה גבוהה מזו של חמשת החושים.  והבין כי השליטה בחמשת החושים היא התרגול הרוחני האמיתי. אל לנו להניח לחושים להתפרע בעקשנות. החושים יכולים להיות נשלטים רק ע"י אהבה. חיו תמיד באהבה, עשו אחרים מאושרים באהבתכם. לעולם אל תעגנו בכם שנאה או רצון רע כלפי אף אדם. השקט של הוודאנטה (כתבי הקודש) אומר: עזור תמיד ואל תפגע לעולם! והכתובים אומרים: יש מי שרוכש תכונות טובות ע"י כך שהוא משרת את הזולת אך חוטא בפגיעה בו.

המינד שלכם ישאר יציב ברגע שתקלטו כי אלוהים נמצא בתוככם.

בהתחלה הסדהאנה לא תניב תוצאות מידיות. אך אם תוסיפו להתבונן באלוהים בתוככם, לבטח תשיגו שלום ואושר לעיון. אלוהים לא נוכח במקדשים, במסגדים ובכנסיות. הגוף הוא מקדשו של אלוהים.

"אלוהים אינו קיים באדמה זרה , הוא נמצא בתוככם.

חטא אינו קיים במקום אחר, אלא במקום בו קורית פעולה שגויה ".

(שיר בטלוגו).

כל דבר נמצא בתוכך. אינך צריך ללמוד את כתבי הקודש. כל אשר אתה צריך הוא בטחון עצמי. בטחון עצמי חשוב ביותר להתפתחות רוחנית.

היכן שיש בטחון עצמי, ישנה אמת.

היכן שיש אמת , יש אושר העליון.

היכן שיש אושר עליון, יש שלום.

היכן שיש שלום, ישנו אלוהים.

על כן עליכם לטפח בטחון עצמי. אחרת, יהיה שם בלבול גמור. בטחון עצמי הוא היסוד לכל דבר בחיים. אתם יכולים להשיג כל דבר בחיים עם בטחון עצמי. בצעו את חובתכם ברצינות ועם בטחון עצמי ועקבו אחר האידאלים של בודהה. כל המותרות עמדו לרשותו, אך הוא וויתר עליהן. אושר עליון שוכן רק בהקרבה ולא בתענוג חושני. ברגע בו בחרתם לקחת את דרך ההקרבה, תשיגו אושר עליון. זהו הלימוד המקודש של בודהה.

התגלמויות האהבה!

ראשית לכל, הקטינו את התקשרותכם אל הגוף. ככל שתגבר ההתקשרות שלכם אל הגוף, גם הסבל שלכם יגבר. הגוף הוא מקדשו של אלוהים. חשבו כי זה איננו גופכם אלא מקדש האלוהים. הגוף מקודש כאשר אלוהים שוכן בו. זוהי מתנת אלוהים לאדם. על כן, השתמשו בגוף כדי לבצע מעשים מקודשים ולהגיע משם אל אושר עליון. כאשר אתה חולק אושר עליון עם אחרים, תחווה אלוהות. התמד בתרגולים הרוחניים שלך. אך השאר תמיד ספוג בתחושה כי אלוהים בתוכך,  מעלך, תחתך, סביב לך. לעולם אל תחשוב כי אלוהים רחוק ממך. אמור: " אני אינני לבד. אלוהים איתי". חזק בך הרגשה זו ולטש את חייך בהתאם. הובל את חייך באהבה.

בהאגהוואן מסיים את דבריו בשיר המקודש "PREMA MUDITA MANASE KAHO...

מתוך ....Bhagavanws Buddha Purnima Sandesh in Sai Ramesh Krishan Hall Brindavan  on 26^th May 2002.

חזרה