מנטרה ויאנטרה

נאום שנשא סתיה סאי באבא ב 1964

(מנטרה: נוסחה מילולית מקודשת. יאנטרה: מכונה).

באדם טמונות יכולות עצומות שעדיין לא באו לידי ממוש או שמוש. הוא נחן בכשרונות רבים שאינם מנוצלים. הוא מרגיש  דחף לאהוב את כל הברואים, לשתף בשמחתו ובצערו את בני מינו, לדעת יותר ולספק את סקרנות שכלו, להציץ מעבר ליראת הכבוד וההתפעלות המתעוררים בו ע"י הטבע. הוא מסוגל לאסוף מידע אודות דברים רבים ושונים מכל קצווי תבל, אך הוא אינו מודע למה שמתרחש בחדרי נפשו. הוא יודע מיהו בין כל האנשים, אך אינו יכול לענות לשאלה הפשוטה: "מי אני?".

האמת היא שעליו לשאול את עצמו את השאלה הזו ולחפש בעצמו את הרמז לחידה. אין הוא מרגיש שחשוב לו לדעת את התשובה, הוא מסתפק בללכת בעולם בעיניים עצומות בלי לדעת מיהו באמת  כשהוא מגשש את דרכו באפלה. הוא שופט בפזיזות, מדביק תוויות לאנשים ואפילו מוציא עליהם דיבה! זו הסיבה העקרית לריקנות שחש האדם בימנו, לשנאה ולפחד הפושטים בעולם....

הנכם האינסוף המשחק את תפקיד הסופי, האינסופי חסר צורה המתגלה כעצם בעל הצורה הקטנה            בתכלית הקטנות, המוחלט המתיימר להיות היחסי, האטמה המתנהגת כגוף, המטפיסי המתחפש לפיסי. הנשמה האוניברסאלית היא הבסיס של כל הוויה. השמיים היו קיימים לפני שנבנו בתים תחתיהם. הם חדרו בתוכם ומלאו את חללם לזמן מה; אחר כך הבתים כרסו והפכו לערמות של עפר, אך השמים לא נפגעו כלל. כך גם האטמה ממלאת את הגוף וממשיכה להתקיים אפילו כשהגוף מתפורר והופך לעפר. אותו זרם בלתי מוסבר ובלתי נראה הזורם בנורה, במאוור, בתנור, במקרר או במייבש השיער מפעיל כל אחד מהם לחוד או את כולם ביחד. באותו אופן העקרון העלאי מפעיל את כל הישויות. זה הגרעין הפנימי, הנצוץ האלוהי, הזעיר מכולם הנפלא שבנפלאים. על מנת להסתכל בחלקיקים הזעירים אתם משתמשים

במיקרוסקופ, כדי להסתכל מקרוב בעצמים הרחוקים אתם נעזרים בטלסקופ. אלו "יאנטראס", מכשירים חומריים.

הכלים המאפשרים לכם לצייר בדמיונכם את הגרעין בעל איכויות כה מוזרות הסותרות אלו את אלו נקראים "מנטראס", דהיינו נוסחאות המצילות אתכם בשעה שאתם מודטים בהן.אמונתו של האדם ביעילותן של המנטרות ובהוראות שקבל לשם שמושן הנכון ואמונתו בקיומו של הגרעין הרוחני חיוניות להצלחת ההרפתקאה הגדולה חשובות לא פחות מאשר חשובה אמונתו של המדען ביעילותו של המכשיר, בהוראות הקשורות להפעלתו או בקיומם של החומרים המשמשים לנושא חקירתו.

עליכם להתחקות אחר שורש הבעיה. בערות נתנת לרפוי ע"י הידע בלבד. חשיכה אפשר להסיר אך ורק ע"י האור. כל המאמצים ולו הגדולים ביותר לסלק את החושך ע"י ויכוחים, איומים או שכנוע לא יועילו במאומה. הבזק של אור, זה מספיק והוא נעלם.

התכוננו לאותו הבזק של הארה. האור כבר נמצא בתוככם, אך נבצר ממנו להתגלות בשל גורמי ההדחקה הרבים המסתירים אותו. ה"שחרור מן הלילה"

המתרחש כשהאור מתגלה נקרא: "מוקשה". כל אדם חייב לקבלו, בין אם הוא חותר להשגתו עכשיו, ובין אם לוא. זהו קצו הבלתי נמנע של המאבק, המטרה אליה צועדים כולם.

אך, אנא מכם, אל תפחדו להשיג את מטרת השחרור. אל תחשבו ששלב זה הינו צרה. אדרבא, זהו קץ הצרות. הוא סופו של כל צער ותחילתה של השמחה-שמחה שאין בה שקיעה. מותו של הצער, הצער שלא יוולד עוד לעולם.

ובכן כיצד תתכוננו לאותו שלב? עלי לומר לכם שהתשובה לשאלה הזו כלולה במלה "מוקשה". היא מוסברת במלה עצמה. "מו" מצביע על מוהה (תרמית: מרומים ע"י הנוצץ, הצעקני, החולף, חסר הערך.) ו"קשה" פרושו קשייה (שקיעה, העלמות, השמדה). זה דורש  מכם  לשמור את  מעוף  רוחכם  הרחק  מאותם

גורמים המסיחים את דעתכם ולהמשיך במסלולכם הישר לעבר השחרור.

שימו לב כיצד החום הבלתי נסבל של השמש נשלט, מווסת ומופחת ע"י מנגנון הגוף שלכם, לטמפרטורה מתאימה של 37 מעלות.

באותה מדה עליכם לשלוט בקפדנות בכוחם ההרסני של רגשותיכם הבסיסים המתהווים כתוצאה מהמולת חמשת  החושים, ולהורידם לרמות נסבלות ובכך לאפשר לעצמכם לחיות חיים נוחים ובאווירה טובה.

אתם בעצמכם יצרתם את האשליה לה הנכם משועבדים. התכחשו לה, אל תתנו לה הזדמנות למשול בכם. אזי היא לא תפגע בכם. לאיש אחד אמרו: "שם בתוך הבאר נמצאת דמותך".

הן גם נקראות "טנטראס" כשיש צורך להדגיש את ישומם המעשי.  הוא אמר: "לא, לא יכול להיות." אך הוא בכל זאת החליט ללכת ולאמת את העובדה הזו. הוא הלך לעבר הבאר והציץ פנימה והנה!

הוא ראה שזה נכון. הבאר החזיקה את דמותו בתוכה! הוא לא ידע שדמותו תהיה שם רק כשהוא יסתכל פנימה! אל תבחנו את "מאיה" (האשליה). נסו לאתר אותה והיא תעשה נוכחת. תוכלו להמנע ממנה רק בכך שתתכחשו לה, תוכלו לברוח רק אם תתמקדו בתוך; אל תייחסו כל חשיבות לצל, בין אם הוא בתוך הבאר ובין אם הוא מחוצה לו, שהרי בסך הכל הוא רק צל!

מאיה רודפת את האדם כתאווה. (קאמה), התאווה מזמינה את הצליל, המגע, הצורה, הטעם והריח שהינם חמשת האיכויות של חמשת היסודות הבסיסיים (אטר, אוויר, אש, מים ואדמה) המרכיבים את האדם. הצליל של האטר, המגע של האוויר, הצורה של האש, הטעם של הנוזלים והריחות של האדמה. האדם מגורה ע"י  האטר שבתוכו להקשיב לצלילים נעימים הערבים לאוזנו. יסוד האוויר שבתוכו מניע אותו לחפש את המגע של דברים רכים וחלקים המהנים את עורו; יסוד האש גורם לו לתור אחרי דברים שבזכות צורתם היפה מושכים את העין, יסוד המים מביא אותו להתאוות למזונות ולמשקאות ערבים לחיכו והדחף הפנימי של יסוד האדמה, הקשור לחוש הריח מושך אותו להנאה שהוא מקבל למשל מריח הנחוח של בשמים. לתאווה יש בן בעל-שני ראשים, בשם כעס-חמדנות. זהי  המפלצת התאומה בעלת הראשים. בשל מזימותיהן של שלושת אלו נגזל מכם האושר התמידי.

בהיותכם בלתי מודעים למעמדכם האלוהי אתם נהנים בחברה לא טובה. אתם עמלים ומזיעים משועבדים לתשוקות אפלות הגוררות אתכם אל החרפה. היו הנסיכים האמיתיים שהינכם. היו כפרח הלוטוס שלמרות שצומח במים הבוציים אשר בתחתית האגם, מתעלה בזכות כח רצונו מעל המים לראות את השמש ולחיות לאור קרניה. פרח הלוטוס נמנע מן המגע של מים למרות שגדל וצומח באותה סביבה. כך גם אתם צריכים להמנע מלהאחז בתשוקות הבסיסיות המונעות ע"י היסודות המהווים אתכם. כמה זמן עוד תשבו ותסתפקו בלשחק את תפקיד הליצן או המשרת? אינכם מתביישים? האם אין לכם שאיפות? למה לכם לחנוק את כשרונותיכם האמיתיים מאחורי מסווה הכפוי עליכם? כל התפקידים האלה הם תפקידי משנה. שחקו את תפקיד הגבור שזוהי זכותכם. אומר לכם איך להיות ראוים לתפקיד הזה, כיצד לזכות בו מהבמאי העלאי. הרשמו לקורס של סדהנה רוחנית. נסיונכם בלבד יאמת את ערכו של הקורס הזה. התקינו מכשיר רדיו, בחרו את הגל של התחנה שאתם מבקשים להאזין לו, כוונו

בדייקנות לגל הזה- ותשמעו את התכנית ברור.בהתאם  להקשבתכם תדעו אם כיוונתם את הרדיו לתדר הנכון. באותה מדה קחו מנטרהסווארופם(מנטרה המסמלת את  הצורה  האלוהית),  הקפידו  לבטא  אותה  ולמדוט ולמקד תשומת לבכם בה. התכווננו אל הקול האלוהי אשר בתוככם.

אחד המכשולים העומדים בדרכו של השוחר הרוחני הוא הסטירה והבקורתיות המוטחים עליו ע"י רמאים המתגודדים סביבו. אל תשעו לעצתם. הם מתמחים רק בהבלים קצרי ימים ונטולי חשיבות של חיי החברה או בהנאות חושניות. רוב האנשים בימנו מעוניינים יותר בתולדות חייהם של כוכבי קולנוע מאשר בתולדות החיים של יוגים ונשמות גדולות המסוגלים להצילם מהפגע הנורא של הבערות המושרשת. שימו לב.  "יאמה", או אל המוות, מתואר כמי שגורר את קורבנותיו אל משכנו בעזרת חבל. טוב, אין לו שם שום בתי חרושת של חבלים שיספק לו את החבלים הדרושים לו. אתם בעצמכם מייצרים את החבלים כשהם כרוכים סביב צווארכם. כל מה שהוא צריך לעשות הוא להדק את הלולאה ולמשוך בו. זהו חבל בעל שלוש תכונות: האנוכיות, ההצמדות לחושים והתאווה.

חיו מתוך האמונה שהנכם האטמה-הנשמה-זו התמצית של החכמה הנצחית. האטמה הינה זו שרואה דרך העיניים, שומעת דרך האזניים, מחזיקה בעזרת האצבעות ומתהלכת בעזרת הרגליים. היא ה"אתה" הבסיסי שלכם. שבחיים אינם משמחים אותה והאשמות אינן מורידות את ערכה. כשמישהו מטיל בכם דופי שקלו את דבריו ושאלו את עצמכם: "האם הוא משמיץ את גופי"? ואם אכן כך למה שאהיה מודאג, הרי  הוא עושה בדיוק את מה שאני הייתי צריך לעשות. מנתק אותי מהצמדותי לבשר, לכלא הזה. ואם הוא זורק את האשמות האלה אל האטמה דבר לא יפגע בטהרתה או יעמעם את זהרה. אז השארו רגועים ובלתי מודאגים. ואם תשאלו: מה לגבי העוקץ של העלבונות? הדבר דומה למכתב שנשלח בדואר לנמען והלה סרב לקבלו, הוא מוחזר לשולח!

אני מציע לכם לחזור הביתה ולהרהר בדברים ששמעתם, במיוחד מאלו שמעבירים לכם את הפנינים המצויות בכתבים העתיקים, שעברו את מבחן האש של המציאות לאורך אלפי שנים. החכמה הנצחית מציעה דרך הדורשת מכם שלושה דברים: עליכם להקשיב, לסכם ולהתרכז. הקשבה בלבד תהפוך אתכם למשכילים. התבוננות ממוקדת במשמעותם של הדברים ששמעתם תאפשר לכם לקבל את פירות הלמידה כפי שהמורה התכוון אליה.

לקוח מתוך נאומו של סאתיה סאי באבא ב 19 לפברואר 1964

Sathya Sai Speaks vol. 3 page l85

חזרה