|
הגמד בעל המצנפת הכתומה
שיר ילדים מאת רונית לב בנושא הערך " נתינה"
בחדר סתרים קטן ומואר שבתוך ליבי נמצא גר גמד מתוק ומוזר חובש מצנפת כתומה גמד, העשוי כולו אהבה.
לפעמים, הגמד מוציא רק את קצה מצנפתו לפעמים את הראש, ולפעמים את כולו. אבל מה שהכי כייף זה שהגמד מתחיל לחייך כי אז הוא מתחיל לגדול ולצמוח בתוכי כמו ענן של זהב, ענן ענקי עד שלבסוף הוא עוטף את כולי.
לפעמים הוא יוצא מחדרו, בלי אף סיבה מיוחדת ופתאום נעשה לי בלב נעים, כמו חיבוק, רק מבפנים ומיד בא לי לשרוק את השיר שאני הכי אוהבת
יש כל מני דברים שמוציאים את הגמד, צמר גפן מתוק, עוגת שוקולד חיבוק של מישהו שאני אוהבת נורא, כשמחייכים אלי חיוך שמח במיוחד; כשמישהו אומר לי מילה טובה פתק של אימא או מכתב אהבה.
אבל את החיוכים הכי מתוקים של הגמד אני מרגישה, כשאני עושה מעשה טוב במיוחד. מביאה לחתול קערה של חלב או רק במבט אותו מלטפת עוזרת לילד החדש בכיתה או סתם בלי סיבה אליו מחייכת. לחבר ששכח את הסנדוויץ' שלו אני אציע משלי אפילו שדווקא היום יש בו את הממרח, שאני אוהבת הכי.
כשהגמד עם המצנפת הכתומה מבקר אצלי הרבה אני כבר יודעת שאנחנו חברים טובים באמת וכשאני עצובה או כועסת אני מבקשת ממנו לבוא, בצורה מנומסת והוא תמיד צוחק עלי, שלא חשוב נימוס, מספיק לבקש מהלב, ודי.
|
